גבינת לאבנה תוצרת בית

גבינת לאבנה תוצרת בית – מה חשוב לדעת?

יוגורט רק טבעי ואמיתי לפחות 3% שומן.

מלח דק ולא הרבה מדי. הוא חיוני אבל לא להגזים, כי הטעמים הולכים ומתעצמים בניקוז הנוזלים.

בד חיתול – הכי נוח לסנן דרכו את הנוזלים מעל מסננת.

זמן – ממתינים עד שהנוזלים מתנקזים והיוגורט הופך לגבינה.

מרקם אפשר להכין לאבנה במרקמים שונים : רכה כמו גבינה לבנה, סמיכה כמו גבינת שמנת או כדורים שאפשר לשמר בצנצנת עם שמן זית.

תיבול – כן או לא? אפשר לתבל בעשבי תיבול ו/או תבלינים, אבל קחו עצה של מכורים: הכינו אותה טבעית ולבנה והוסיפו עליה תיבול. הלאבנה הולכת נפלא עם כל סוגי הירקות והפירות.

אחסון שומרים על הלאבנה מפני פירורי לחם ועוד דברים שיכולים לקלקל אותה. כך תשמר במקרר למשך שבוע לפחות.

מוס לאבנה מכניסים את הלאבנה למיקסר ומקבלים מרקם אוורירי של מוס שקשה לעמוד בפניו. טיפ נפלא של עדי דורי. 🙏

לאבנה למזווה מנקזים 24 שעות, עד למרקם סמיך ממש, מגלגלים מן התערובת כדורים קטנים. מניחים אותם בצנצנת ויוצקים שמן זית משובח לכיסוי מלא.

חומרים ל-200 גרם לאבנה:

500 מ״ל יוגורט 3% או יותר

1 כפית מלח

הצעת הגשה:

אריסה

זילוף שמן זית

זעתר טרי או יבש

1. פורסים בד חיתול טטרה על מסננת כך ששוליו גולשים החוצה. יוצקים את היוגורט לחיתול, מוסיפים מלח ומערבבים. קושרים את הקצוות של החיתול וקושרים על הברז או על כף עץ שיושבת מעל גבי קנקן כך שהחיתול מטפטף לתוכו.

2. מניחים לנוזלים לטפטף במשך 6 שעות לפחות (ואפשר יותר) עד שמתקבל המרקם שרציתם והלאבנה מוכנה לטעמכם.

3. לפני ההגשה: עורמים את הלאבנה על צלחת ומגישים עם הרבה שמן זית מעולה, אריסה וזעתר טרי. הלאבנה יכולה להשמר במקרר כשבוע לפחות.
   

צילום: נמרוד סונדרס

פודינג צ'יה טירמיסו

יש כל מיני מזונות מומלצים, ואיכשהו אנחנו לא תמיד מנסים. אבל כשיש ניסיון טוב ומרגישים תוצאות מיידיות, יש מוטיבציה להתמיד. 

זה הסיפור שלי עם פודינג צ'יה - ממש מרגישה את התרומה שלו למערכת העיכול שלי, שהיא בבסיסה די לוקחת את הזמן. הפודינג גם ממריץ וגם שומר אותי שבעה לאורך זמן ממושך.

בנוסף מדובר במנה קלה להכנה - רק מערבבים וממתינים, נוחה לנשיאה לעבודה והיא גם הזדמנות לשלב בתפריט יוגורט פרוביוטי, פירות טריים, אגוזים וזרעים.

לזרעי הצ'יה שעברו השרייה מרקם כיפי של טפיוקה ואין להם טעם כלל - מה שמאפשר גמישות בתיבול - וניל, קינמון, ג'ינג'ר, הל, תערובת צ'אי או בגרסה האהובה עלי כרגע - טירמיסו.

מרכיבים למנה אחת:

לשכבת זרעי הצ'יה:

1 כף זרעי צ'יה

1 מנה (¼ כוס) אספרסו 

1 כף מים או חלב על תחליפיו

ממתיק טבעי (אני לא הוספתי אבל למי שלא מתענג על מרירות הקפה)

להגשה:

¼ כוס יוגורט פרוביוטי

אבקת קקאו לזרייה מעל

ההכנה:

1. שמים בצנצנת זרעי צ'יה, אספרסו, מים (או חלב) ואם רוצים ממתיק. סוגרים ומנערים את הצנצנת מדי כמה דקות. משהים כחצי שעה עד שזרעי הצ'יה סופחים את מרבית הנוזלים ומתקבל פודינג שמזכיר מרקם של טפיוקה.

2. מוסיפים מעל יוגורט וזורים מעל אבקת קקאו ומתענגים.

עדי לפין, הנטורופתית שלנו מארנבת - מקום לגוף ולנפש, מסבירה למה יש כזה הייפ על זרעי צ'יה:

 כל מי שהשרה אי פעם זרעי צ׳יאה או פשתן במים או בכל נוזל אחר, היה עד למרקם דמוי הג׳לי שנוצר די מהר. החומרים האחראיים לצמיגיות המחבקת הם סיבים מסיסים (מוצילגנים). לצידם, או יותר מדוייק סביבם, יש בזרעים גם סיבים לא מסיסים. אפשר לזהות אותם במעטפת הקשה של זרעי הצ׳יאה או הפשתן.

סיבים (מסיסים ולא מסיסים) אמורים להיות חלק מהתזונה היומיומית שלנו, יש להם תפקיד משמעותי בשמירה על בריאות. 

אחד מהם הוא איזון רמות הכולסטרול בדם. ובאיזון אני מתכוונת להפחתת LDL (המכונה הכולסטרול הרע).

ומה הקשר לגיל המעבר?

אסטרוגן אמנם מכונה הורמון מין, אבל בפועל יש לו נגיעה לכל המערכות בגוף. כאשר הייצור שלו מופחת, אנו חשופות יותר למחלות מסוימות, בין השאר לעלייה של כולסטרול ולמחלות לב.

כדי למתן את עליית הכולסטרול מומלץ להוסיף לתזונה בכל יום כ- 4 כפות של זרעי צ׳יאה או פשתן (או שילוב שלהם).

שני סוגי הזרעים סופחים הרבה מים (הסיבים המסיסים אחראים לכך) גם כשהם כבר במערכת העיכול. זו עוד סיבה לשתות מספיק. אפשר גם להשרות אותם במים ליתר בטחון.

אורז מלא מוקץ עם מלאאאא ירקות

ירקות הם חומר הגלם הכי חשוב במטבח! אורז מוקפץ הוא הדרך שלי להשתמש בירקות שנראים קצת עייפים מדי לסלט. על הדרך מצטרפים לתפריט שפע ירקות.

במסעדות האסיאתיות לא תמצאו כזה שפע של ירקות במוקפץ, שם האורז הוא העיקר. בבית אנחנו שמות את הבריאות במקום הראשון - משתמשות באורז מלא ומעשירות אותו בשפע של ירקות ובמקרה הזה בתיבול יפני.

מתחילים יום קודם בבישול האורז. מקררים ומקפיצים למחרת.

חומרים ל-2 מנות:

לאורז מלא:

2 כפות שמן זית

1 כוס אורז ארוך מלא

3 כוסות מים

¾ כפית מלח (רצוי הימלאיה) 

להקפצה ביום שאחרי:

2 כפות שמן זית

1 כף שמן שומשום

½ כפית שום כתוש

½ כפית ג'ינג'ר כתוש

צ'ילי לפי דרגת החריפות שאוהבים

1 ביצה טרופה או 60 גרם טופו קשיח חתוך לקוביות קטנות

½ 1 כוסות מגוון ירקות חתוכים לקוביות קטנות (פלפל, קישוא, גזר, פטריות, ברוקולי חלוט, אפונת שלג, אפונה…)

½ 1 כפות רוטב סויה

2 כפות מירין

1 כף חמאת בוטנים (לא חובה)

להגשה:

1 כף שומשום מלא קלוי

בצל ירוק או עירית קצוצים

כף בוטנים קלויים או אגוזי קשיו קלויים

ההכנה:

1. יום מראש, מבשלים את האורז: שוטפים את האורז תחת זרם מים ומסננים. יוצקים לסיר עם שמן הזית, המלח והמים ומביאים לרתיחה. מבשלים עד שכל הנוזלים מתאדים. מכבים את להבת הכיריים ומכסים היטב. מניחים לאורז להתקרר לחלוטין ומעבירים למקרר עד ליום שלמחרת.

2. מחממים ווק עם שמן, מוסיפים ביצה טרופה ומקשקשים עד השחמה. מוסיפים ג'ינג'ר ושום ואת הירקות ומקפיצים דקה-שתיים עד הזהבה. מוסיפים את האורז, הסויה, המירין וחמאת הבוטנים ומקיצים.

3. מעבירים לכלי הגשה וזורים מעל שומשום, בצל ובוטנים.

לעדי לפין, נטורופתית בארנבת - מקום לגוף ולנפש, יש מלאאאא מה לומר על אורז מלא:

אז מה זה בעצם דגנים מלאים  ומה הקשר לגיל המעבר?

בטבע, כל גרגר דגן עטוף בקליפה, שבנויה מסיבים תזונתיים (כלומר סיבים שאפשר ואפילו כדאי לאכול). בתעשיית המזון לפעמים מסירים את הקליפות מגרגרי הדגנים ויחד איתן את התואר ׳מלאים׳, וחבל כי סיבים הם שם המשחק.

סיבים יעזרו באיזון מערכות הגוף שיוצאות מאיזון בגלל מחסור באסטרוגן. הם מסייעים לאיזון רמות הסוכר בדם, הפחתת כולסטרול, שמירה על בריאות הלב,  ושמירה על משקל תקין. 

גם החיידקים הידידותיים במעיים שלנו (ה- פרוביוטיקה) אוהבים סיבים תזונתיים, ומתרבים מהר יותר בנוכחותם . אפשר להתייחס לסיבים כמזון של הפרוביוטיקה, או במילים אחרות -  פרה-ביוטיקה (prebiotic). אוכלוסיית הפרוביוטיקה עלולה להיפגע בגיל המעבר, לכן חשוב לפנק את החיידקים בסיבים.

בנוסף לשמירה על הבריאות,  מחקרים מראים כי נשים בגיל המעבר,  שאכלו יותר דגנים מלאים וירקות חוו פחות תסמינים  מאשר נשים שאכלו פחות ממזונות אלו.

אחד הרכיבים הידועים לשימצה בדגנים רבים (חיטה, שעורה, שיפון וכוסמין) הוא - גלוטן. אנשים רבים רגישים לגלוטן (ואני לא מתכוונת למחלת הצליאק) בעיקר כי אנחנו צורכות כמויות מופרזות ממנו. אז הנה החדשות הטובות - באורז אין גלוטן.